<h1>ראבי"ה סימן ע"ד</h1>
<h2>דף כה:</h2>
אמר ר' יוחנן צואה מועטת מבטלה ברוק אמר רבא וברוק עבה, והוא הדין מכסה בכל דבר. צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא, אבל אם דבוקה בסנדלו אסור, משום דסליק בתיקו. צואה בעששית מותר לקרות, ערוה בעששית אסור לקרות דכתיב ולא יראה בך ערות דבר, והנה נראית. גוי ערום שנראית ערותו וכל שכן ישראל אסור לקרות ק"ש כנגדו. ועביט של צואה ושל מי רגלים שכפאו על פיו יש אומרים שמרחיקים ממנו מפני שנבלע בו ומאוס ומדמין ליה כמו צואה הדבוקה בסנדלו, ולי נראה [להתיר דהא] מכוסה הוא, ולא עדיף מצואה בעששית ולא דמי לדבוקה בסנדלו שהוא לבוש בו. [כה.] אתמר צואה עוברת אביי אמר מותר לקרות ורבא אמר אסור, והלכתא כרבא.
